Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

לעיתים, מאבקי גירושין חוצים (שלא בצדק) את הקו הלגיטימי- משפטי, מה שמוביל להגשת תביעות מיותרות, תלונות סרק, ואף הכפשות לא ראויות שלרוב מובילות להגשת תביעות "לשון הרע". יודגש, כי מאבקים מהסוג הזה אף פעם לא מסייעים לאף אחד, בטח לא בטווח הרחוק. אך מנגד, נשאלת השאלה מה יעשה אדם מן היישוב שבת זוגו (או בן זוגו) הגיש\ה נגדו\ה תביעת לשון הרע? על כך במאמר הבא.

מה מוגדר בתור לשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 הוא אשר מגדיר מהי לשון הרע המופנית כלפי אדם. סעיף 1 לחוק קובע כי "לשון הרע" היא אמירה או התבטאות שהתפרסמה, שפרסומה עלול להשפיל את מושא ההתבטאות או להציב אותו כמושא לשנאה או לבוז. כמו כן, לשון הרע היא התבטאות שנועדה לבזות אדם בשל מעשה או התנהגות, או פרסום של דבר שיכול לפגוע במשלח ידו של אדם או במקצועו. לשון הרע היא גם פרסום של אמירה שיש בה כדי לפגוע או לבזות אדם בשל מוצא, דת, גזע, מין, נטייה מינית או מוגבלות מסוימת.

מהו "פרסום"?

חוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום יכול להיעשות בכל דרך, בין אם בפרסום בעיתון, בטלוויזיה, ואף ברשת החברתית. כמו כן, הוצאת דיבה מוגדרת בתור אמירות דבר לשון הרע כלפי אדם אחר, כאשר היא מוצגת בפני אדם נוסף, שהוא לא רק הנפגע. למשל, שיחה בין שני אנשים שבה נאמרים דברים קשים, היא אינה לשון הרע, משום שהיא מופנית רק למי שנפגע מהאמירה.

נפגעתי מלשון הרע – מה אפשר לעשות?

חוק איסור לשון הרע קובע שני סוגים של "תרופות". מצד אחד, מדובר בחוק פלילי. אכן, אפשר במדינת ישראל להגיש כתב אישום פלילי נגד אדם בשל הפרה של חוק איסור לשון הרע. עם זאת, המדינה אינה עושה שימוש באפשרות זו כבר במשך שנים רבות. מנגד, האפשרות המוכרות והמקובלת יותר, היא להגיש תביעה אזרחית- כספית. החוק מקנה לאדם שנפגע מפרסום לשון הרע זכות להגיש תביעה אזרחית, ובמסגרתה לבקש פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לסכום של 50,000 ש"ח.

תביעות לשון הרע במסגרת הליך גירושין:

כפי שהוזכר בפתיח, לעיתים הליכי גירושין מתפתחים למאבקים לא נעימים, שכוללים לא אחת תביעות לשון הרע. לעיתים בצדק, ולעיתים רק לשם הפעלת לחץ לא ראוי. לרוב, מוגשות תביעות לשון הרע בגין הכפשה או הכפשת בן או בת הזוג ברשתות החברתיות, או בפני צדדים שלישיים (שיכולים להיות גם בני משפחה). יש להדגיש כי תביעות לשון הרע בין בני זוג, מוגשות לבית המשפט לענייני משפחה.

לרוב יש להבחין בין מריבה או הבעת דעה לגיטימית, לבין לשון הרע. החוק קובע כי הבעת דעה שמבוססת על עובדות, היא אינה לשון הרע. כמו כן, גם אמירה קשה שהיא בעצם "אמת" (אפילו אם לא אמת שלמה ומדויקת) גם היא מקנה הגנה מפני תביעת לשון הרע. מנגד, השמצה שאין בה אמת, אשר עולה בקנה אחד עם הבעת לשון הרע בהתאם להגדרה החוקית, מהווה הוצאת דיבה. אך בד בבד, לא כל אמירה שנאמרת במסגרת מריבה בין בני זוג, היא לשון הרע. הפסיקה מכירה בכך שלעיתים במסגרת מריבה עשויות להיאמר אמירות לא נעימות (לרבות "קללות" ודברי נאצה), לכן לא בכל מקרה יהיה באמירות במסגרת ריב- לשון הרע.

גרושתי/בעלי הגיש/ה נגדי תביעת לשון הרע – מה לעשות?

  1. לפנות לעורך דין: תביעת לשון הרע, היא לרוב מורכבת מאוד. לכן, אם הוגשה תביעת לשון הרע במסגרת משפחתית (בין בני זוג) חשוב מאוד לפנות לעורך דין המיומן בתחום, שגם יש לו רקע בענייני משפחה.
  2. למצוא ראיות סותרות: לעיתים, תביעות לשון הרע בין בני זוג מוגשות לשם הפעלת לחץ לא ראוי. שכן לרוב במקביל לתביעת הלשון הרע, מתקיימים הליכים משפטיים הנוגעים למשמורת, חלוקת רכוש ועוד. לכן, חשוב מאוד למצוא ראיות לכך שהתביעה היא בעצם תביעת "סרק", או אם נשתמש בשפה המשפטית, מדובר "בתביעת השתקה". יודגש שבתי המשפט רואים בעין מאוד לא יפה תביעות "השתקה", ותביעות כאלו יכולות להידחות תוך חיוב בהוצאות משפט גבוהות מאוד.
  3. להגיש תביעה שכנגד בעת הצורך: הוגשה נגדך תביעת לשון הרע ע"י בן או בת הזוג? עכשיו הזמן לצאת להתקפת נגד. אם בעבר נפגעת בשל לשון הרע ע"י בן או בת הזוג, עתה אפשר להגיש תביעה שכנגד. לעיתים לתביעה כזו תהיה השפעה על התביעה העיקרית, לרבות במסגרת משא ומתן בין הצדדים. לכן, חשוב במסגרת קבלת הייעוץ המשפטי לבחון גם את האפשרות הזו.
דילוג לתוכן