Warning: A non-numeric value encountered in /home/customer/www/divorce-law.org.il/public_html/wp-content/themes/Divi/functions.php on line 5752

דיני המשפחה בישראל כפופים לדין הדתי – אישי של בני הזוג בכל הנוגע להליכי גירושין. הליכי גירושין, לא כוללים רק את הגירושין עצמם, אלא גם חובה דתית הנקראת חובת תשלום "דמי מזונות". מהם דמי מזונות? מתי יש לשלם אותם? ובכלל מניין החובה לשלם אותם? על כך, במאמר שלהלן.

מהם מזונות?

דמי מזונות הם תשלומים המוטלים על הגבר שנועדו לכלכלת ילדיו ואשתו (לעיתים). כלומר, האב צריך לשאת בתשלומים לצורך גידול הילדים, אפילו אם הוא לא מטפל בילדיו באופן קבוע (כלומר, כאשר ההורים גרושים). כפי שיוסבר בהמשך, על האב מוטלת חובה לדאוג לצרכי ילדיו, חובה זו מקורה בדין הדתי – אישי. כמו כן, דמי מזונות כוללים למעשה את תשלומי החובה הקבועים הרלוונטיים לגידול הילדים, כמו לדוגמא: חינוך, רפואה, ציוד, מזון, ביגוד ועוד. דמי מזונות משולמים בהתאם לגובה ההכנסה של האב, אומנם לא ניתן לפטור אב מחובת תשלום מזונות, אך שיעורם ישתנה בהתאם לגובה המשכורת.

מהיכן החובה לשלם מזונות?

חוק שיפוט בתי דין רבניים, התש"ג- 1953 קובע כי נישואין וגירושין ייערכו בישראל על פי הדין הדתי- אישי של בני הזוג. כלומר, כאשר מדובר בבני זוג יהודים, האפשרות העומדת להם להינשא או להתגרש היא באמצעות הדין הדתי. החוק למעשה קובע כי הנישואין והגירושין יהיו בסמכות בתי הדין הדתיים, אך גם נושא המזונות, הוא למעשה נושא דתי, שכן החובה לשאת בתשלום מזונות חלה מכוח הדין הדתי אישי. סעיף 3 לחוק קובע כי ככל שהוגשה תביעת גירושין לבית הדין (בין אם ע"י הגבר או האישה), לבית הדין הרבני דתי תהיה סמכות ייחודית לדון בכל נושא שכרוך בתביעת הגירושין, לרבות תשלום דמי מזונות. יש להזכיר כי חובת תשלום המזונות היא לא חובה שמוקנית רק בדין היהודי, אלא גם בדין המוסלמי, וגם בדין הנוצרי.

מנגד, אפשר להתחכם ולשאול מה דינו של אדם שדתו היא אינה יהודית, או שהוא למעשה חסר דת?. לשם כך, קיים חוק הנקרא חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959. חוק זה קובע כי כל אדם יהיה חב במזונות, אך זאת מכוח הדין הדתי האישי. אך באותה הנשימה, קובע החוק שאדם שאין לו דת, יהיה חייב במזונות מכוח החוק דנא, כלומר החוק לתיקון דיני המשפחה.

מהן מזונות אישה?

בנוסף לחובה לשאת במזונות ילדים, קיימת מכוח הדין האישי, וגם מכוח החוק לתיקון דיני משפחה חובה לשאת במזונות אישה. בדומה למזונות ילדים, על הבעל חובה לדאוג גם לקיומה הכלכלי של האישה, לאחר הגירושין. מזונות אישה מורכבים גם כן מהוצאות נדרשות, כגון: דיור, ביגוד, מזון ועוד. לרוב, מזונות אישה משולמים עד לרגע הגירושין, או בכל זמן שבו בני הזוג אינם מתגרשים (לרבות במקרים שבהם הבעל מסרב להעניק גט לאשתו).

ממה מורכבים מזונות ילדים?

דמי מזונות מורכבים משניי נדבכים. האחד הוא דמי מזונות "חובה", השני הוא דמי מזונות "מדין צדקה". מזונות חובה- כשמם, מזונות שיש לשלם לצורך כלכלה שוטפת של הילדים המשותפים. מזונות מדין צדקה, משולמים על נושאים שהם לא הכרחיים לטיפול השוטף בילדים. כמו לדוגמא: בילויים, נסיעות, ועוד.

לרוב, שיעור דמי המזונות עומד על סכום של 1300 ₪ לערך, שהם הסכום המינימאלי. אך ככל ששיעור המשכורת של האב גבוה יותר, כך גם דמי המזונות. כמו כן, דמי המזונות כן יכולים לקחת בחשבון את שיעור ההכנסה של האם, זאת בניגוד לתפיסה שהייתה רווחת בעבר. כיום, הגישה היא ליבראלית יותר בנושא.

עד איזה גיל משלמים מזונות?

מזונות חובה, משולמים עד לגיל 15, לאחר מכן המזונות הם מזונות מדין "צדקה". אך למעשה, גם לאחר גיל 15 לרוב מוטלת על האב חובת תשלום מזונות, בעיקר לאור העובדה שגיל הקטינות מסתיים בגיל 18, וזהו גם הגיל שבו מתגייסים לצבא לרוב. כמו כן, לרוב פוסקים תשלום דמי מזונות גם בתקופה שבה הילדים משרתים בצבא, אך אז שיעור המזונות פוחת לשיעור של שליש מהשיעור ששולם עד אז.

האם אפשר להגיע להסדר בנוגע למזונות?

התשובה היא בחיוב, ואף מומלץ לעשות זאת. אך יוער שהסדר מזונות חייב לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. שכן הסכם כזה לא מחייב למעשה את הילד, שלגביו משולמים דמי המזונות.

אם האב לא משלם דמי מזונות?

במקרה כזה, האם יכולה לקבל את דמי המזונות מהביטוח הלאומי. האחרון, הוא אשר יגיש תביעת מזונות נגד האב, על כל תשלום ששולם על ידו לאב. מנגד, יכולה האם להגיש תביעה במסגרת ההוצאה לפועל לתשלום דמי מזונות נגד האב, במסגרת תיק הוצאה לפועל אפשר גם להטיל על האב הגבלות על המשכורת, לעקל את חשבון הבנק ועוד.

דילוג לתוכן