יותר ויותר בני זוג פונים היום לאפיק חלופי בשלב הגירושין. לא עוד תביעות הדדיות יקרות ומורכבות בבתי משפט שונים, אלא הליך אחר, הליך הנקרא "גישור גירושין".

מהו הליך הגישור? מהם יתרונותיו של הליך הגישור? ומהם החסרונות בהליך זה? על כך, במאמר שלהלן.

מהי הפרוצדורה כאשר רוצים להתגרש?

גירושין בישראל נערכים בהתאם לחוק בתי הדין הרבניים, התשי"ג-1953, דהיינו על פי הדין האישי שחל על בני הזוג. כלומר, ככל שמדובר בבני זוג בני הדת היהודית, יהיה עליהם להתחתן או להתגרש אך ורק בהתאם להלכה היהודית.

המשמעות היא לדוגמא, שאין אפשרות ממשית בישראל לעריכת נישואין בין יהודי לבן דת אחרת, שכן הדין הדתי לא מאפשר נישואי "תערובת", הגם שאין בכך כדי לגרוע מאפשרות להינשא בחו"ל, או לחיות חיים משותפים בתור ידועים בציבור.

יוער שהדין הדתי המוזכר רלוונטי לא רק ליהודים, אלא גם לאזרחי ישראל מוסלמים או נוצרים או דרוזים, שכפופים לדין האישי שחל עליהם ולכן קיימים גם בתי דין דתיים עבורם (למשל: בית הדין השרעי שהוא בית דין הדן על פי ההלכה המוסלמית).

עד כאן הערנו כיצד מתגרשים באופן פורמאלי בישראל. אך עדיין, בנוסף לגירושין עצמם, ישנם נושאים נוספים שיש להסדיר במסגרת הליכי פרידה או גירושין. הליכים אלו הם:

ענייני חלוקת רכוש, שהרי לבני זוג יש רכוש משותף שנצבר לעיתים במהלך חיי הזוגיות ובעת פרידה יש לערוך את חלוקתו לשביעות רצונם (ככל שניתן). בנוסף, על בני זוג המצויים בהליך פרידה, להסדיר את האחריות בנוגע למשמורת הילדים המשותפים שלהם. דהיינו, עליהם יהיה להחליט מי יהיה ההורה המשמורן שעליו תוטל מלאכת הטיפול השוטף בילדים, או שמא יפנו ההורים לאפשרות לעריכת משמורת משותפת. בנוסף, במסגרת הגירושין, יהיה על בני הזוג להסדיר את נושא המזונות. אומנם, חובת תשלום דמי המזונות היא חובה מכוח הדין הדתי והיא מוטלת על האב. בנוסף, החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע אומנם שמזונות כאמור יוטלו בהתאם לדין האישי. אך ככל שלא קיים דין אישי, כל אב יהיה חייב במזונות מכוח אותו חוק. כך שלא ניתן לעקוף את חובת תשלום המזונות.

מכאן, שאת כל הנושאים המורכבים והרגישים אותם יש להסדיר בשלב הגירושין, אפשר להסדיר באמצעות פניה לבתי המשפט השונים (בין אם בית דין דתי ו\או בין אם באמצעות תביעה לבית המשפט לענייני משפחה). עם זאת, אנו סבורים כי אפשר גם לפנות להליך גישור, הטומן בחובו יתרונות רבים, אך גם חסרונות. אך זו בוודאי אפשרות נהדרת לסיים במהירות את כל המחלוקות בין בני הזוג.

מהו הליך גישור?

הליך גישור הוא הליך המתנהל בפני מגשר מוסמך (לרבות ולרוב עורך דין), במשרדו ותכליתו היא כשמו, "לגשר" בין בני הזוג ולהביאם לידי פשרה מוסכמת. כמו כן, נדגיש שגישור הוא לא רק נחלתו של תחום דיני המשפחה, אלא גם נחלתם של סכסוכים עסקיים. כיום, יותר ויותר גם בני זוג, נעזרים בהליך הגישור בשלב הגירושין. על היתרונות והחסרונות הטמונים בו – להלן.

מהם היתרונות בהליך גישור?

להליך הגישור מספר יתרונות:

  1. זמינות: הליך גישור הוא זמין בהרבה מדיונים בבתי המשפט או בבית הדין הרבני, שכן חייבים להמתין רק עד לקביעת מועדי דיון.
  2. יעילות: יותר ויותר הליכי גישור, מוכיחים את עצמם בתור יעילים, נוחים ונעימים בהרבה מאשר ניהול הליכים בבית המשפט.
  3. עלות: הליך גישור נשלט ע"י בני הזוג וגם העלות היא קבועה (ומשתנה ממגשר למגשר). הליך משפטי כולל הוצאות רבות, לרבות שכ"ט עו"ד, הוצאות משפט וזמן יקר למשך תקופה ארוכה.
  4. נוחות: הליך גישור מתנהל בצורה רגועה, במשרדו של המגשר ולא במסגרת הליך משפטי, שבו יש לשופט זמן קצוב. גישור יכול להימשך תקופה מוגדרת והפגישות נקבעות כרצונם של בני הזוג, בהתאם לזמנם.

מהם החסרונות בהליך גישור?

יש לומר גם בהגינות, שבגישור גם מספר חסרונות:

  1. חוסר היתכנות לעיתים: נודה בכנות, שהליך גישור לא נועד לכולם. יש בני זוג שפשוט לא מסוגלים להסכים על כלום, כך שלעיתים עצם הניסיון, עשוי להוות בזבוז יקר של זמן.
  2. פשרה: לטוב ולרע, לעיתים פשרות יכולות גם להיות בעוכרינו. גם בין בני זוג לעיתים יש צד שבאמת צודק. למרות זאת, גישור תמיד יחתור לסיום המחלוקת בפשרה, אף על פי שלעיתים ייתכן ובבית המשפט טענותיו של צד אחד היו מתקבלות במלואן.
  3. ניצול לרעה: לעיתים, ישנם בני זוג שמנצלים את הליך הגישור כדי להבריח נכסים, או כדי ליצור עובדות "בשטח" (למשל להשתלט על דירה ועוד). למגשר, אין סמכויות "שיפוט", כך למשל הוא איננו יכול להורות על מתן צווי מניעה. כך שלעיתים, במקרים כאלו שבני זוג נוהגים בחוסר תום לב, הגישור הוא פשוט לא אפקטיבי.
דילוג לתוכן