ניהול תיק גירושין מצריך ידע מקצועי, הבנה וגם ניסיון רב. הניסיון הנדרש לא מתבטא בהכרח בהצגת הטיעונים המשפטיים, אלא בהבנת הלקוח, צרכיו, והיכולת להתאים את כל אלו להליך המשפטי עצמו. אך כאמור, לנהל תיק גירושין צריך "לדעת", לכן, נשאלת השאלה כיצד מתנהל הליך גירושין בבית הדין הרבני? על כך, במאמר הבא.
גירושין ונישואין בישראל:
ברוב המדינות בעולם, גירושין וגם נישואין הם עסק מאוד פשוט, ניגשים לעירייה, עורכים טקס קצר שבסופו נרשמים כזוג נשוי, ובא לציון גואל. בישראל מנגד, הסיפור מורכב יותר, שכן דיני הגירושין והנישואין כפופים לדין האישי- דתי. כך נקבע בחוק בתי הדין הרבניים משנת 1953, וכך גם קבע הדין המנדטורי עוד לפני הקמת מדינת ישראל. הדין זהה אגב, גם לבני דתות אחרות, דהיינו מוסלמים ונוצרים, שעליהם חל הדין האישי שלהם. מכאן, בני זוג שמבקשים להתגרש עליהם לעשות זאת באמצעות פניה לבית הדין הרבני.
באופן טבעי הדין הדתי באשר הוא, לא מכיר בנישואי תערובת, כמו למשל: יהודי או נוצרייה, אך אין כמובן מניעה לקיים חיי זוגיות גם כאשר בני הזוג פסולים לחיתון על פי הדין האישי. כך בהתאמה, בני זוג שהם פסולי חיתון יכולים גם להינשא במדינה זרה, ואז להירשם במשרד הפנים כנשואים. עם זאת, ככל שבני זוג שיכולים להינשא על פי הדין הדתי, מתחתנים בנישואין אזרחיים בחו"ל, יהיה עליהם גם להתגרש באמצעות הדין הדתי.
מכאן, שלבית הדין הרבני סמכות לדון אך ורק בענייני גירושין ונישואין, לא מעבר לכך. אך מזונות אישה ומזונות ילדים, כלולים גם הם בסמכות בית הדין הרבני, שכן עסקינן "בעניין אישי", היות ומזונות משולמים מכוח הדין הדתי אישי גם כן. יוער גם שבמסגרת הליך גירושין, בני הזוג לא רק "מתגרשים" בבית הדין הרבני, אלא שעליהם גם לדאוג "לפרק" את כל החבילה, כמו לדוגמא: להגיע להסדרה בנוגע למשמורת הילדים, וגם לערוך חלוקה של רכוש משותף ככל שישנו. במאמר זה, נתמקד רק באופן הגירושין בבית הדין הרבני.
פתיחת תיק גירושין:
הליך גירושין הוא בעצם "תביעת גירושין", שכן כדי להתגרש יש להוכיח אחת מעילות הגירושין המוכרות במשפט העברי, שביניהן: אלימות, אי קיום או סיפוק מיניים, עקרות (במקרים מסוימים), מעשה כיעור או מעשה זנות, אי התאמה ועוד. התפיסה הדתית רואה בערך המשפחה כערך מקודש שיש לשמור עליו מכל משמר, לכן לא בנקל ניתן להתגרש, ובניגוד לתפיסה הרווחת תביעת גירושין היא למעשה תביעה לכל דבר ועניין כאמור, תביעה אותה יש להוכיח.
לכן, כאשר מבקשים להתגרש יש להגיש תביעת גירושין שתכלול הגשת כתב תביעה בכתב המפרט את הנימוקים ועילת הגירושין. בנוסף, לתביעת הגירושין יש לצרף צילום של תעודת זהות, פרטי הילדים המשותפים, וכן גם תעודת נישואין. עם הגשת התביעה יש גם לשאת בתשלום אגרה בסך 347 ₪. את כתב התביעה, על בן הזוג המבקש להתגרש (כלומר- מגיש התביעה) להמציא לבן הזוג השני. את התביעה עצמה אגב, יש להגיש לבית הדין הקרוב מבין בתי הדין הרבניים הקיימים.
תיק גירושין, נדון בפני הרכב של שלושה דיינים, זהו הכלל המשפטי. כך שעם הגשת התביעה וסיום ההליך הבירוקרטי יתקיים דיון בפני דייני בית הדין הרבני. במסגרת ההליך תיתכנה ניסיונות גישור ופישור בין בני הזוג, אך ככל שאלו לא תצלחנה, יתקיים דיון שבו בן הזוג המבקש להתגרש יצטרך להוכיח את תביעתו. לאחר סיום שמיעת התיק יכריע בית הדין האם יש מקום לתת גט ובעצם להורות על גירושי בני הזוג.
במסגרת תביעת גירושין, חשוב מאוד להיות מיוצג ע"י עורך דין או טוען רבני, כאשר בבית הדין עצמו יכולים בני הזוג להיות מיוצגים גם ע"י טוען רבני שלא בהכרח חייב להיות עורך דין, אלא להיות בעל הסמכה ורישיון להיות טוען רבני.
מהם גירושין בהסכמה?
תביעת גירושין יכולה להיות גם מוגשת בהסכמת בני הזוג. אז יש להגיש לבית הדין הרבני הסכם גירושין ובהתאם גם בקשה לאישור הסכם גירושין. במקרים כאלו יש לשאת בתשלום אגרה נמוכה יותר, בסך של 250 ₪, שלאחריה ייקבע דיון אחד ובו יינתן פסק דין לגירושין.
כמה זמן לוקח לנהל תיק גירושין?
ניהול תיק גירושין תלוי לרוב בבני הזוג, אך לא רק ובהכרח. כיום גם יש מחסור בדיינים בכל בתי הדין הרבניים. עם זאת, פרק הזמן הממוצע לניהול הליך גירושין נע בין שנה לשנתיים, אך זאת במקרים שבהם לא מוגשות בקשות ביניים עד אינספור. כמובן שאפשר לקצר את ההליך ולהתגרש בהסכמה כאמור.